החזרי מס והוצאות מוכרות במס

מאמר מערכת פורסם: 20.06.2011
החזרי מס והוצאות מוכרות במס

הוצאה מוכרת

מס הכנסה גובה אחוז מסוים מהרווח שהעסק מייצר, על פי מדרגות מס ועל פי הגדרת העסק, אך חשוב לציין כי המס מוטל על הרווח לאחר ניכוי ההוצאות המוכרות של העסק.

הוצאה מוכרת היא הוצאה הכרחית לצורך ייצור הכנסה. ההוצאה המוכרת יכולה לנבוע מהוצאה שוטפת של הפעילות העסקית או בגין פחת (ירידת ערך) של רכוש וציוד שנקנו בשביל העסק (רכוש קבוע). גם הוצאות על הפקדות בקרנות פנסיה והשתלמות או לביטוח אובדן כושר עבודה ניתנות להגדרה כהוצאה מוכרת באחוז מסוים.
סכום ההוצאה (או חלקה) מקוזז מתשלומי מע"מ ומס הכנסה אותם צריך העצמאי לשלם לקופת המדינה.

הוצאה מוכרת באופן חלקי – תקנות המס קובעות כי חלק מההוצאות יוכרו כהוצאה מוכרת רק בחלקן, כגון אחזקת רכב, טלפון נייח (בעבודה מהבית), טלפון נייד, נסיעות לחו"ל, אש"ל, כיבוד, מתנות וביגוד מקצועי.

הוצאה מעורבת- משמשת לצורך פרטי ועסקי גם יחד. אם לא ניתן להפריד באופן ברור בין החלקים היחסיים, ההוצאה לא תוכר.
הוצאות מוכרות טיפוסיות – סחורה, ציוד (מתכלה וחומרים), חשמל, מיסים ושכ"ד, הוצאות משרדיות, תקשורת (באופן חלקי בחלק מהמקרים), הוצאות מחשוב (רכישת מחשב הינה כחלק מרכוש קבוע), ייעוץ מקצועי, הנהלת חשבונות, שיווק ופרסום.

הוצאה שוטפת מול הוצאה הונית (רכוש קבוע) – הוצאה שוטפת היא הוצאה שמטרתה שמירה על הקיים או תפעול שוטף של העסק. הוצאה הונית (רכוש קבוע) היא הוצאה שרוכשת מוצר\שירות שישמשו את העסק במשך מספר שנים, כגון מחשב, רכב וציוד כבד. על פי התקנות, על בעל העסק לפרוס את הניכוי על חשבון הוצאה זו על גבי מספר שנים.

ניכוי מס במקור – על חלק מסוגי ההוצאות יש לנכות מס במקור (יחד עם ההוצאה) במידה ורוצים לדרוש אותן בתור הוצאה מוכרת, הדוגמא השכיחה ביותר היא הוצאה על שכירות משרד. במקרה בו משכיר הנכס לא מספק לבעל העסק אישור על ניכוי במקור ובעל העסק לא מנכה לו על פי התקנות הקבועות בפקודה, מס הכנסה לא יכיר בהוצאה כמוכרת.

חשוב לזכור כי לנציב מס ההכנסה יש אפשרות שלא להכיר בחלק מההוצאות, אם לדעתו הן היו מופרזות לעומת המחזור העסקי ואופי העסק.

קיזוז מע"מ לעוסקים מורשים ולחברות

עוסק מורשה וחברה בע"מ (בניגוד לעוסק פטור) מתקזזים על מע"מ מול הרשויות- הם משלמים מע"מ על חומרי הגלם וההוצאות השוטפות, גובים מע"מ מהלקוחות ומתקזזים על סך המע"מ שנכנס ויצא מהעסק.
ללא קשר להגדרה כהוצאה שוטפת או רכוש קבוע, על חלק מההוצאות ניתן להתקזז רק על חלק מן המע"מ ששולם על ידי בית העסק.
קביעת ההוצאה עליה ניתן לקזז מע"מ נעשית על פי מספר קריטריונים בסיסיים:

  • קיומה של חשבונית מס- כנגד הוצאה ללא חשבונית מס אין מע"מ לקיזוז. דוגמאות להוצאות מוכרות אך ללא תשלום מע"מ: ארנונה, עמלות בנק, ביטוחים וקבלה מעוסק פטור.
  • בדיקה האם מדובר בהוצאה שחל איסור לקזז מע"מ מולו, כמו ליסינג או רכישת רכב.
  • האם חשבונית המס על שם העסק\\בעל העסק? (למעט חשמל במקרה של עבודה מהבית, אז החשבון יכול להירשם על שם בעל הבית).
  • אם חשבונית המס כוללת 0% מע"מ וההוצאה פטורה ממע"מ, אין מה לקזז.
  • טובות הנאה לעובדים כגון, נופש או אוכל במקום העבודה לא יחושבו לקיזוז מע"מ.
קיימות גם הוצאות עליהן ניתן לקזז אחוז מסוים, על פי עיקר השימוש: בהוצאה על שימוש שהוא בעיקר לצורך עסקי, יקוזזו 66% מסכום המע"מ. בהוצאה שעיקרה לצורך פרטי, יקוזזו 25% מסכום המע"מ. לרוב מדובר בעיקר בהוצאות טלפון נייד ואחזקת רכב. חלק המע"מ שאינו ניתן לקיזוז יתווסף לסכום ההוצאה.

החזרי מס

במהלך השנה משלם העוסק העצמאי מקדמות על חובות המיסים המשוערות ובסוף השנה ניתן לפנות לבד או דרך רואה חשבון\יועץ מס ולבקש תיאום מס, יחד עם הדו"ח השנתי (אותו חובה להגיש). החזרי מס עשויים להגיע לסכומים משמעותיים, במיוחד אם היו קיימים תשלומים לטובת ביטוח חיים, קרן פנסיה או קופת גמל, או שהעוסק היה מובטל או לא מועסק בחלק מהשנה. גם אם העוסק מבצע בעצמו את הנהלת החשבונות של העסק, כדאי לשקול מינוי של יועץ מס או רואה חשבון לטובת הדו"ח השנתי בלבד- לעתים השכר של בעל המקצוע עשוי להיות נמוך מהחזר המס שיצליח להפיק לבעל העסק.


    מאמרים שיכולים לעניין אותכם: